הסוד שבין המחשבה, הרגש וההתנהגות
תחשבו על רגע שבו רציתם משהו בכל ליבכם – מטרה חדשה, שינוי בחיים, שפע – ופעלתם כדי להשיג אותו, ובכל זאת, התוצאה הייתה שונה ממה שדמיינתם……
וזה ממש מתסכל, כיאנחנו מבינים היטב מה אנחנו רוצים לשנות בחיים שלנו, אנחנו מחליטים לפעול, ובכל זאת – אנחנו מוצאים את עצמנו פועלים שוב ושוב בדרכים
שמחזירות אותנו לאותה נקודה.
אז מה הסוד בין מחשבה, רגש והתנהגות?
המצב הזה, הוא תוצאה ישירה של חוסר סנכרון בין המחשבה, הרגש וההתנהגות שלנו. כאשר המערכות האלו לא עובדות יחד, המציאות שלנו הופכת למחזוריות של ניסיונות שנועדו מראש להיכשל.
אבל, ברגע שאנחנו מזהים את הקשר הזה, אנחנו מפסיקים להיות מנוהלים על ידי דפוסים אוטומטיים ומחזירים לעצמנו את היכולת לבחור מחדש את התגובה שלנו.
כדי להבין איך נוצרת המציאות שלנו, צריך להסתכל על הרצף הזה כעל שרשרת, שבה כל חוליה מזינה את הבאה בתור:
- המחשבה : זו נקודת ההתחלה. כל מחשבה – מודעת או כזו שיושבת בתת המודע – היא סוג של "הוראה" שאנחנו נותנים למערכת.
2. הרגש הוא התדר: המחשבה לא נשארת בראש. היא מתורגמת מיד לרגש. כשאני חושבת "אני לא מספיק טובה", מיד עולות בי תחושות ורגשות מתאימים:
תסכול, הלקאה עצמית, כעס וכו' והרגשות האלה מתורגמים לגוף שמגיב בכיווץ, בעייפות או בתחושת חוסר ביטחון.
3. הפעולה/ ההתנהגות – וכשהמחשבה, הרגש והגוף שלי מסונכרנים למצב הזה – מהתדר הזה, אני אפעל.
אם אני מרגישה חוסר ביטחון, אני אהסס, אני אוותר על הזדמנות, או שאפעל מתוך ריצוי. ההתנהגות הזו תחזק את המחשבה המקורית: "הנה, ידעתי שזה לא יצליח".
וזהו מעגל הקסמים
אם ננסה לשנות את התוצאה החיצונית בלי לשנות את התדר הפנימי – לא משנה בכמה דרכים נפעל – התוצאה לא תשתנה.
זה כמו לנסות לשנות את מה שרואים על מסך הקולנוע על ידי שפשוף המסך, במקום להחליף את הסרט שמקרין המקרן מאחורינו.
אז מה אנחנו יכולים לעשות? כלים פרקטיים לעבודה עצמית על מחשבה, רגש וההתנהגות:
- לפני שאתם מנתחים את המחשבה, תנו מקום לתחושה הגופנית. ברוב המקרים, הגוף מאותת לנו על "דפוס ישן" הרבה לפני שהמיינד מספיק להסביר לנו למה.
בפעם הבאה שאתם מרגישים תקיעות או כיווץ לפני פעולה, אל תנסו "לפתור" את זה מיד.
עצרו, תנו שם לתחושה (למשל: "יש לי אבן בחזה" או "הבטן שלי מרגישה דרוכה"), ורק אז תשאלו את עצמכם: "איזה סיפור אני מספרת לעצמי ברגע זה שגורם לגוף שלי להגיב ככה?". הזיהוי הפיזי הוא העוגן שמחזיר אתכם מהאוטומט למודעות.
2. כשעולה מחשבה מגבילה, אל תזדהו איתה כעובדה. במקום להגיד "אני לא מספיק טוב/ה", אמרו: "עולה בי עכשיו מחשבה שאני לא מספיק טוב/ה".
השינוי הקטן הזה במילים יוצר הפרדה ביניכם לבין הסיפור של המוח. ברגע שיש הפרדה, המחשבה מפסיקה לנהל אתכם והופכת לאינפורמציה בלבד.
אתם הופכים לצופים בתהליך ולא לנשאים שלו.
3. במקום לפעול מתוך רצון "לשנות" את התוצאה, תשאלו: "איך הגרסה שלי, זו שכבר חיה את המציאות שאני רוצה, הייתה ניגשת לזה?".
אל תנסו לשכנע את עצמכם שאתם כאלה – פשוט תעשו פעולה אחת קטנה, יומיומית, שמתאימה לזהות הזו.
הפעולה הזו משדרת למערכת העצבים שלכם "ביטחון" במקום "הישרדות", והיא שובר את הלופ המחשבתי-רגשי שמושך אתכם אחורה.
השינוי לא קורה ביום אחד, אך ככל שתהיו ערים למחשבות, לרגשות ולפעולות שלכם ותבחרו לפעול מתוך תדר שמחובר לאמת שלכם,
ותעשו זאת שוב ושוב ושוב – המציאות תשתנה, אתם תשתנו ותהפכו לגירסה החדשה והטובה ביותר שלכם והמציאות תשתנה עמכם.
ואם אתם רוצים לקבל כלים ליצירת מציאות,, הכנסו ללינק: https://lp.vp4.me/ik5j.
