הסיפור הישן ויצירת מציאות?

הסיפור הישןויצירת מציאות – ולמה אנחנו נשארים בסיפור הישן?

המנגנון שמחזיק אותנו כבולים לדפוסים שמכאיבים לנו

יש משהו אירוני ברצון שלנו להשתנות.

אנחנו מפנטזים על הגרסה החדשה שלנו, מתכננים את הצעדים, אבל כשהרגע מגיע – משהו בתוכנו עוצר אותנו.

אנחנו מוצאים את עצמנו חוזרים לאותם סיפורים ישנים, דפוסים, לאותן תגובות, גם אם הם גורמים לנו לסבל רב – אך זה יכול להיות?

למה אנחנו בוחרים להשאר באותו מקום גם אם אנחנו יודעים בוודאות שזה הפוך מכל מה שאנחנו רוצים באמת ושזה גורם לנו לסבל?

הסיפור הישן – המוח והצורך בוודאות

המוח האנושי אינו מתוכנת למצוינות או לאושר, הוא מתוכנת להישרדות. עבור המוח שלנו, "מוכר" שווה "בטוח".

אם שרדנו אתמול עם הסיפורים הישנים שלנו – גם אם הם סיפורים של חוסר, של בדידות או של קושי – המוח מסמן את המקום הזה כטריטוריה בטוח – כי הוא יודע כבר אך לנהל את זה.

שינוי, גם אם הוא שינוי חיובי כמו יצירת שפע או אהבה, נתפס אצל המוח כחוסר וודאות.

חוסר וודאות הוא האיום הכי גדול על המערכת ההישרדותית שלנו.

לכן, ברגע שאנחנו מנסים לצאת מהגבולות המוכרים, המערכת נכנסת לפעולה ומייצרת פחד, ספקות או עייפות, כדי להחזיר אותנו ל"כלוב" המוכר והבטוח.

הסיפור הישן כ"מגן"

כדי להבין למה אנחנו נאחזים בסבל, עלינו להסתכל על הסיפורים שיצרנו בשנות הילדות המוקדמות.

שם יצרנו לעצמנו הסברים על העולם ועל המקום שלנו בו בהתאם לחוויות שחווינו או שאנשים אחרים חוו.

פשוט נתנו "פירוש" לאותה חוויה בפרספקטיבה שלנו אז: אולי הסיפור היה ש"כדי לקבל אהבה אני צריכה להוכיח את עצמי" או ש"כסף הוא מקור לכאב".

באותו שלב בחיים, הסיפור הזה הגן עלינו כדי שלא ניפגע, מעין שכבת הגנה רגשית.

הבעיה היא שהיום, כבוגרים, המגן הזה הפך לשריון שמגביל אותנו.

אנחנו נאחזים בסיפורים האלו כי הם מעניקים לנו תחושת יציבות מסוימת.

הם אומרים לנו מי אנחנו ומה הגבולות של העולם שלנו. אנחנו מפחדים שאם נוריד את השריון – נהיה חשופים מדי.

הסיפור הישן – הזיהוי של המנגנון

בתוך כל מצב שבו אנחנו מרגישים כבולים, מסתתר רווח סמוי. זה יכול להיות הצורך להימנע מאחריות, הצורך להימנע מכישלון, או הפחד מלהיות גלויים לעין כל.

הזיהוי של הרווח הזה – כלומר, מה המצב הנוכחי חוסך ממני – הוא הצעד הראשון בפירוק המנגנון.

זוהי הסכמה לראות את האמת על איך המוח שלנו מנסה לשמור עלינו, גם כשהוא עושה זאת בדרך שמצמצמת אותנו.

כלים פרקטיים לעבודה עצמית לשינוי הסיפור הישן ויצירת מציאות:

1. בחרו תחום בחיים שבו אתם חוזרים על אותן תוצאות לא רצויות. שאלו את עצמכם: "מה הסיפור הישן שאני מספר/ת על התחום הזה?". כשתזהו את המשפט שמגביל אתכם, שאלו: "מפני מה הסיפור הזה מגן עלי?". התשובה תחשוף את המנגנון ההישרדותי שלכם.
2. כשאנחנו עוזבים דפוס ישן, נוצר חלל – הישן כבר איננו, והחדש טרם התגבש. זהו רגע מאתגר כי הוא דורש מאיתנו להסכים לא לדעת. במקום לרוץ חזרה למוכר מתוך פחד, תנו לעצמכם רגעים של שקט בתוך המרווח הזה. היו נוכחים בו בלי לנסות למלא אותו מיד.
3. במקום לחכות שהרגש ישתנה, פעלו מתוך הגרסה החדשה שאתם מבקשים להיות. שאלו: "איך הייתי פועלת היום אם הייתי סומכת על עצמי?". עשו פעולה קטנה, יומיומית, שמגבה את התשובה הזו. שינוי המציאות מתחיל בשינוי סדר הפעולות – קודם הבחירה בגרסה החדשה, ורק אחר כך הוכחה במציאות.

כשאנחנו מבינים שהסיפור הישן הוא בסך הכל כלי שנועד להגן עלינו, אנחנו משתחררים מהצורך להילחם בו.

אנחנו יכולים פשוט לבחור לספר לעצמנו סיפור חדש, כזה שמאפשר לנו לחיות חיים של רווחה ושפע.

רוצה לקבל כלים ליצירת מציאות חדשה? הכנסו ללינק: https://lp.vp4.me/ik5j.